פירורי תובנות

בעולם אחר

לא, אני אסביר לך איך זה אמור להיות. קודם כל, אתה צריך לתת לי מנה חינם. ואז אני צריכה ללכת למסעדות אחרות. בכל פעם לטעום מנה בחינם. ורק ככה אדע בסוף איפה אני מתכוונת להשקיע את הכסף שלי. הרי בפלאפל הביאו לי כדור חינם. זאת ההוכחה שהם מאמינים במוצר שלהם.

מה זאת אומרת שלא. אני הלקוחה. ואני צודקת. מה זאת אומרת שיש תפריט. לא, לא אכפת לי שיש ספר מתכונים שלם באתר. או סרטונים ביוטיוב. אני לא מתכוונת לוותר על החוויה שמישהו יבשל עבורי. פשוט, זה לא הגיוני שאשלם על ארוחה במקום שלא אכלתי בו קודם. אחרת, איך אעריך את השף?

אז מה אם לשף יש ניסיון של מספר עשורים ואלפי לקוחות. אני צריכה למצוא את השף שהכי מתאים עבורי. ואיך אעשה את זה אם לא אטעם. אתה חייב להבין שאין במה שאתה אומר הגיון. תקשיב, כבר הייתי בכמה מקומות שנתנו לי לטעום. ברור שככה עושים את זה. קיבלתי גם טעימה עם כפית בגלידה.

לא מבינה את ההיגיון שלך. אמרתי לך שאכלתי קציצת פלאפל וטעמתי מהגלידה. בלי כסף. כן. ושם, זה גם הרבה יותר זול. אתה לא יכול גם לקחת מחיר גבוה יותר מהם וגם לצפות שאשלם. לפחות מגיע לי לטעום מנה ראשונה. מה לא. חצוף. ככה לא מנהלים עסק. אתה גם לא יודע לקבל ביקורת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות