פירורי תובנות

ברגע

הוא חצה את הכביש עצבני. לא היה לו כוח יותר לאף אחד. כל האנשים הכי נודניקים נפלו עליו היום. והוא דווקא היה חייב לצאת מוקדם. אשתו הזכירה לו את זה כבר 20 פעם היום. הם היו צריכים להגיע לאירוע. אירוע שכל כך לא בא לו ללכת אליו. רק שייגמר כבר היום הזה.

===================================================

זה כבר עקצץ לו באצבעות. אבא קנה לו מתנה ליום ההולדת את המשחק החדש. וסוף סוף נגמר היום בבית הספר. דמיין כמה יהיה לו כיף. כל כך הרבה זמן חיכה. היה לו חיוך מאוהב על השפתיים. רק עוד כמה דקות ויגיע הביתה. ומרוב אושר, התחיל לשרוק לעצמו.

===================================================

מה עובר עליו. למה הוא לא מתקשר. או לפחות שולח וואצאפ. מה? לא היה כיף אתמול? אולי עשתה משהו לא נכון? אולי הלחיצה אותו? אולי דיברה קצת יותר מדי על האקס? שיט. למה דיברה בכלל על האקס. ואז הגיעה הודעה. ולמרות שנהגה, הייתה חייבת לפתוח. רק שזה לא היה ממנו.

===================================================

מכה על הפגוש גרמה לה לקלוט את הכביש. מבט של גבר עצבני שאוטוטו יצעק. וילד מבוהל וקפוא שכמעט ונדרס. שלושה אנשים שעד לפני רגע חיו את המחשבות שלהם. וברגע, חזרו לרגע. כי ברגע נמצאים החיים. ובמחשבות, רק הדי האתמול וחלומות העתיד. וברגע, החיים תמיד נפגשים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות