בסוף הפגישה הם נעמדו. זזו בחוסר נוחות. אחד מושיט יד. השני שתיים. מנסים ללחוץ את היד או להתחבק. כל אחד מנסה למדוד את תחושת חוסר הנוחות של השני. ואחרי רגע, זה נגמר. תחושת רווחה מחוסר נוחות רגעית.

הוא הלך וחשב לעצמו עד כמה זה מוזר. הוא שהיה מחבק. ולמד שמותר לאהוב רק עם המרפק. נשיקה על הלחי בהסבה לשמאל. שפתיים רחוקות ממגע טיפתי. לאהוב בלי לאהוב. לחבק בלי לחבק. לנשק בלי לנשק.

רק הבירוקרטיה של המחווה נשארה.

איתה גם הבירוקרטיה של הרגש.

והרגש, אותו למדנו להביע רק ברשתות החברתיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תפריט נגישות