הוא בהה בשולחן תוך כדי התקדמות איטית כלפיו. זה היה המכשול הגדול ביותר של חייו. הוא כבר ניסה פעמיים וזה פשוט לא עבד. הוא הרגיש כישלון. היה לו ברור שכל השאר כבר עברו את זה. ורק הוא תקוע.
הוא ניסה להיעזר בכל מני דברים. זה לא עבד. הוא לא הצליח להבין איך לעזוב את הבטוח ולהתחיל להתקדם. וזה עוד יותר עצבן אותו. הוא שמע כל כך הרבה פעמים את המשפט "אתה יכול לעשות את זה" עד שבא לו לפלוט להם משהו בפנים.
אבל הוא ידע שהם אוהבים אותו.
לרגע חלפה בראשו מחשבה מטורפת. אולי לא לנסות לעשות את זה יותר. הכישלון פשוט צורב כל כך. אולי כדאי שהם יקחו אותו על הידיים כל החיים. הם הרי אוהבים אותו כל כך.
הוא יהיה התינוק היחיד בעולם שהפסיק לנסות ללכת לבד.