רעיונות. כל הזמן רעיונות. חלקם מגיעים לבד. חלקם באים מאנשים אחרים. והרצון, הוא לבלוע את העולם. ליצור כמה שיותר. לפצח כמה שיותר אתגרים. ולהצליח כמה שיותר. פחות בשביל הכסף. לא שיש משהו לא טוב בכסף. רק שזה יותר עבור המסע.

כל רעיון מלהיב. לוקח את המוח לעולם אחר. בדיוק כמו התאהבות. להכיר משהו חדש. לחקור אותו. להכיר חברים חדשים למסע. ולעוף קדימה, בראש. לחשוב מה הולכים לעשות. עם מי. ועד כמה זה ישפר את כל מה שיש, ברגע שזה יעבוד.

רק שזה החלק המלהיב בדרך. ואת החלקים האחרים אף אחד לא מגלה לך. ברור שלא. ככה לא מוכרים. רק שהם עדיין שם. כי רעיון טוב זה מעולה. מטרות ותוצאות זה מדהים. ותחילת תנועה זה דבר נדרש. על אחת כמה וכמה אם מצאנו שותפים שבאמת רוצים להצליח אתנו. רק שזה לא הכל.

אנחנו לא תמיד מבינים מה סוג המסע שיצאנו אליו. ולא כל מסע ממשיך בכיוון שאליו הוא יצא מראש. לפעמים, זה בגלל שהיינו מקובעים מדי במטרה עד שלא קלטנו שאנחנו לא יודעים את הדרך האמיתית אליו. לפעמים, אנחנו מגלים שהשותפים שלנו לא באמת מחויבים למטרה ונוטשים אותנו בדרך.

ולפעמים, הכל טוב. יצאנו לכמה מסעות במקביל. בכל אחד מהם התקדמנו בצורה מסוימת. ואז גילינו, שאנחנו לא באמת יכולים להתחייב לכל אחד מהם. וכאן, אנחנו חייבים להתנתק רגע מכל המסעות. לקבל החלטות. החלטות שלא כולם יהיו מרוצים מהם. רק שזה נדרש עבורנו.

האם אני פועל ביותר מדי כיוונים? האם יש לי צוותים טובים שעוזרים לי בכל אחד מהם? האם אני משקיע יותר מדי כסף, זמן ואנרגיה בכל אחד מהם? האם אני באמת עדיין מול המטרה שלי בכל אחד מהם? האם יש בהם כאלה שמונעים ממני להתקדם באחרים?

והתשובות לאלה, גורמות לי פעם בתקופה לצמצם פעילויות בכל מני מיזמים. לחתוך כאלה שלא זזים או לא באמת מתקדמים בכיוון שאני רוצה. כאלה שיותר מוציאים ממני משאבים מאשר מכניסים משאבים. וכאלה, שאני מתקדם בהם רק כי כבר התקדמתי בהם, ולא משום סיבה אחרת.

מתרחב ומתכווץ. מתפזר ומתמקד. ורק במיקוד נוצרת ההתקדמות הגדולה ביותר. כי המיקוד, בדרך כלל מחזיר אותנו לנקודות שבהן אנחנו הכי יעילים. ושם, למרות שאולי במקום אחר החלום הוא גדול יותר, אנחנו יכולים לתת את הערך הגדול ביותר. וליהנות מהחזר ההשקעה הגדול ביותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תפריט נגישות