עכשיו, כשאנחנו כבר עם 2 רגליים ב-2015 רציתי לשתף אתכם בתובנות שאני אישית לוקח איתי לשנת 2015. ואם בא לך לגנוב ולאמץ אותן, אני מזמין אותך לעשות את זה:
1. להיות פחות זמין טכנולוגית – כשמחזיקים סלולארי צמוד מהסוג ה"חכם", לפעמים יש תחושה שהכל דחוף. הכל עכשיו. חובה להתעדכן בכל דבר שקרא. לא להשאיר שום הודעה שלא נקראה. או סימן שיש רק SMS אחד שלא נפתח.
ברוב המקרים זה לא דחוף. לא הוואטסאפ ולא המייל. לא הפייסבוק ולא הטלפון. במעט מאוד מקרים, באמת חייבים לעשות משהו ועכשיו. זה קוטע את רצף העבודה. זה קוטע את זמן האיכות שיש לנו עם המשפחה שלנו. ואף אחד לא ימות אם זה יתבצע מחר ברוב המקרים.
2. להפטר מדברים שלא נדרשים – מישהו חכם אמר פעם כי מה ששייך לנו, הופך להיות הבעלים שלנו. זו השנה להיפטר מכל הדברים שאנחנו לא משתמשים בהם. מכל הדברים שפעם קנינו כי הם חשובים. ומאז, כל מה שאנחנו עושים איתם זה להזיז אותם בזמן שמנקים.
וכן, גם אם הם סנטימנטליים. וכן, גם אם יש מאחוריהם סיפור טוב. כשאנחנו משחררים את מה שהיה, אנחנו משחררים את היכולת שלנו להסתכל קדימה. וזה מקל עלינו מאוד לראות את העתיד. ולהבין מה אנחנו צריכים לעשות.
3. עדיף לעשות מאשר שיהיה מושלם – ברור שאנחנו רוצים שכל דבר שאנחנו עושים ייצג אותנו בכבוד. אז אנחנו יושבים ליד שולחן העבודה. ומתכננים. והופכים את זה שוב. ושוב. עד שאנחנו מרגישים מרוצים. ואז שוב לא מרוצים. וחוזרים לתכנן.
התכנון הכי טוב שווה פחות ממשהו שיצא לאוויר העולם ותוקן תוך כדי ביצוע. כן, מה ששמעת. אפשר לעשות משהו לא מושלם. ואז לשפר. כי גם ככה המציאות היא השופט המושלם. ובתכנון, אלה רק השערות.
4. להילחם על הזמן הפנוי – מאוד קל למלא את היום. רק צריך להגיד כן לכל דבר שמציעים לנו. ואז אנחנו מוצאים את עצמנו בימים מלאים מאוד. לפעמים יותר מדי. שבהם הספקנו פחות ממה שתכננו להספיק.
הזמן הפנוי הוא המשאב החשוב ביותר שלנו. זה שבו אנחנו יכולים לעשות את מה שבאמת רצינו. ואם אנחנו עושים שם משהו אחר, הוא פשוט יידחה. עוד קצת ועוד קצת. ובסוף ילך למקום שאליו הולכים כל הרעיונות הטובים. לארץ "עוד מעט".