גל האלימות הגואה הוא המצאה של התקשורת. הביטוי "גל האלימות הגואה" מיועד להסיח את דעתנו מתמונת המציאות המלאה ולמקד אותנו במספר מקרי אלימות. כמובן שזה לא אומר שאין אלימות. ברור שיש אלימות. והיא נוראית. אנשים בשם הכבוד רוצחים אנשים.

עבריינים, למרבה ההפתעה, מגדירים את עצמם כאנשים של כבוד. הם אנשים שמוכנים להלחם למען כבוד. זה לא משנה אם מדובר על הכבוד שלהם, של המשפחה, של קבוצת הכדורגל שהם אוהדים או כל שטות אחרת.

וזה גם ממש לא משנה אם הם בדיוק סיימו לפגוע בכבוד של מישהו, כשנפגע להם הכבוד. מה שחשוב הוא שכבוד נפגע וצריך לנקום את נקמתו. השאלה היא מה זה בכלל כבוד?

ההבדל בין משהו מוחשי למשהו מופשט, הוא היכולת שלנו לחוש אותו. אם אנחנו לא יכולים לראות, לשמוע, להרגיש, להריח או לטעום משהו, הוא בטוח לא מוחשי. אם הוא מופשט, אז אין בו שום דבר מלבד המשמעות שאנחנו נותנים לו. כבוד, לצורך העניין, הוא מופשט.

כמשהו מופשט, אנחנו יכולים לבחור להאמין שהוא גורם לנו לעשות משהו ושיש לו תכונות. ואז, אנחנו יכולים להשתמש בו כדי להתחמק מאחריות על מעשינו. זה לא באמת היה הכבוד שגרם לעבריין לדקור למוות גבר צעיר שרק ביקש ממנו להפסיק להתפרע ולצעוק ברחוב השבוע.

זה גם לא היה הכפכף שפגע בכבוד של מישהו בחוף הים ולעורר אלימות. זה פשוט לא. אדם אלים ישתמש בכל תירוץ שרק ימצא כדי להיות אלים. בגלל זה, לא משנה מאיפה הגיעו סביו, מהי דתו, מה מידת אדיקותו הדתית, מהי דעתו הפוליטית או איזו קבוצה הוא אוהד.

אלים הוא אלים. רוצח הוא רוצח. זה הכל. אין שום דבר מעבר לזה. כל השאר זו רק הצדקה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תפריט נגישות